טיפול פסיכולוגי
ברמת ההגדרה הפורמלית טיפול פסיכולוגי הוא תהליך של המתנהל בין שני אנשים (או יותר), המטפל והמטופל. החוק בישראל 'חוק הפסיכולוגים' הגדיר בשנת 1979 מיהו פסיכולוג, ואיזה טיפול הוא ראשי להעניק במסגרת מומחיותו. שבכדי שאדם יוגדר כפסיכולוג עליו להיות, ראשית, בעל תואר שני בפסיכולוגיה באוניברסיטה בארץ או אוניברסיטה מוכרת בעולם, ולאחר מכן לעבור תהליך של רישום בפנקס הפסיכולוגים. בכדי לברר אם אם אדם הוא אכן פסיכולוג עליכם לפנות לפנקס הפסיכולוגים הרשום באתר משרד הבריאות ועל ידי רישום שם האדם לברר אם הוא רשום כפסיכולוג. טיפול פסיכולוגי, ניתן נכון להיום על ידי פסיכולוג מומחה קליני. כלומר פסיכולוג שלאחר שהוכר על ידי משרד הביראות, עבד במסגרת התמחות קלינית, תחת הדרכה בטיפול ובאבחון, במקום מוכר, משך לפחות ארבע שנים. לאחר מכן עמד בבחינה מול צוות פסיכולוגים בכירים ממחוז אחר. כאשר לבחינה זו כתב עבודה ולאחריה עמד בהצלחה במבחן בעל פה בתחומי הטיפול והאבחון פסיכולוגי. בתום התהליך מונפקת לו על ידי משרד הבריאות תעודה רשמית של פסיכולוג מומחה (ראה חוק הפסיכולוגים). במידה ואתם מעוניינים כי המטפל/ת שלכם יהיו פסיכולוגים שימו לב, בתעודה במשרדו, או ברישום בפנקס הפסיכולוגים של משרד הבריאות שיש אסמכתא להכשרתו הפורמלית.

ברמה המעשית טיפול פסיכולוגי (אינדודואלי) הוא תהליך של שיח בין שני אנשים, שמטרתו לשפר את מצבו הרגשי של האדם שפנה לקבל את השרות, כלומר המטופל. האם המטרה תהיה לשפר, להקל על סבל, להבריא או מיקוד אחר? ההגדרה הזו תלויה במפגש בין צרכיו של המטופל מהצד האחד ובעמדותיו התיאורטיות של המטפל מהצד השני. את/ה אם תחליטו להיות מטופלים, תקבעו מה הייתם רוצים לשנות, מה היא מטרתכם (להיות רגועים יותר, אשמים פחות, לסבול פחות מדכאון או כל דפוס אחר שהייתם רוצים לשנות). אבל גם עמדותיו של המטפל, כלפי החיים בכלל וכלפי מטרת תהליך של טיפול פסיכולוגי, קובעות לא מעט. פסיכולוג שחושב שמטרת החיים להפחית סבל או להסתגל, יעבוד אחרת מספכיולוג שחושב שאדם צריך לייצר מטרות בעלות משמעות לחייו.
 טיפול פסיכולוגי מתבסס על העבודה ההתפתחותית שנולדנו לתוך קשר, צמחנו והתפתחנו ממנו ומשום כך שרצוננו לשפר את הוויתנו הקיומית, קשר יכול לעשות זאת. קשר בו נוצרת ברית, יש בו עבודה קשה, השקעה והתמקדות בניסיון להשיג שינוי.

תהליך של טיפול פסיכולוגי יכול לעסוק בהטבה של סימפטום, למשל אדם דואג בפני עבודתו החדשה ובה להיעזר/לקבל תמיכה/להתחזק לקראת השינוי. זהו טיפול ממוקד ולעתים תכופות טיפולים (דינמיים, קוגניטיביים והתנהגותיים) יעסקו בהפחתת סבל או בהטבה של התמודדות נתונה.
אנשים רבים מגיעים לטיפול פסיכולוגי לאו דווקא מתוך מצוקה רגעית/ממוקדת/נקודתית. הם מגיעים לטיפול כי אינם מאושרים, כי הם מרגישים חסרי מטרה, לא ממשים את חייהם או בתחושה כללית של תקיעות. אנשים לפעמים אינם יודעים להגדיר בדיוק מה מפריע להם. יתכן ומבחינת החברה אותו אדם נראה מתפקד, מצליח, משגשג כמו "על המסלול הנכון". אולם הדימוי החיצוני הזה אינו הולם את ההרגשה הפנימית. אנשים במצבים כאלה פונים כיום יותר ויותר לטיפול שהוא למעשה 'מסע חיים'. הם באים לנסות ולגלות, מתוך שיח פעיל: מה מפריע, מה חוסם, מה היו רוצים. הם באים למצוא מטרה, יעוד, כיון בחייהם.

טיפול רגשי נתפס בטעות לעתים כחוויה של הנאה וכיף. מעין מפגש בו מישהו מקשיב ונעשה תהליך של ונטילציה. בפועל טיפול רגשי שונה במהותו משיח של אדם אחד. מדובר בניסיון להסתכל, לראות, להרגיש, להבין את הדברים המשמעותיים בחיים. את חיי הרגש, את הפחדים, את המשמעות של הדברים. תהליך כזה מעורר כאב רגשי, סערה, סבל שהם חלק מתהליך הריפוי.
אם מחפשים נקודת התייחסות מוגדרת/קטגורית לגישה שמאפיינת את עבודתי, אציין בין התיאורטיקנים, הקלינאים והסופרים שהשפיעו עלי במודע את: אדלר, אריקסון, פרום, קאמי, קייסמנט, יאלום, מיטשל ועוד. ניתן להגדיר את גישתי הטיפולית כדינמית ואקזיסטצינאליסטית, אם כי לתפיסתי התיאוריות כולן הם בחזקת כלים/תפיסות, מאגדות/הסברים, העוזרים לניסיון להבין את האדם להגיע למפגש משמעותי איתו ולעזור בהתפתחותו והם האמצעי, כאשר העיקר הוא האדם המטופל. 

ד"ר דרור אורן © כל הזכויות שמורות 2010