הכרה ביעילות הפסיכותרפיה - הכרזת ארגון הפסיכולוגים האמריקאי

הכרה ביעילותה של הפסיכותרפיה – על הכרזת ארגון/הסתדרות הפסיכולוגים האמריקאי (American Psychological Association) אוגוסט 2012

רקע:

מה מידת התועלת שיש בטיפול פסיכולוגי יעיל? עד כמה, לאיזה סוג של קושי, התמודדות, אנשים הוא עוזר? שאלות אלו העסיקו ומעסיקות אנשים רבים: אינטלקטואלים, מדענים, מטופלים ומטפלים.בעבר נהוג היה לקבל את הממצא שטיפול פסיכולוגי יעיל, עבור למעלה ממחצית המקרים (השאלות היו על מידת השפעתו, כתלות בגורמים רבים) או האנשים בטווח רחב מאד של בעיות. אולם לא מעט אנשים פקפקו במידת יעילותו. בקרב אלו שקבלו את יעילות הפסיכותרפיה התמקד הדיון השאלות עד כמה הוא יעיל ומה יגרום לו להצליח יותר והאם מבחינת המטופל, מעבר לשאלת המוטיבציה שלו לשינוי, תלוי הדבר בהתאמת סוג הטיפול או אישיות המטפל אליו. היו שטענו שאישיות המטפל וה"כימיה" הנוצרת בין מטופל ומטפל היא הרכיב המרכזי ואחרים טענו שסוג ההתערבות, הייעוץ, הטיפול הוא שיקבע. בין המטפלים ישנם ויכוחים היסטוריים אלו גישות יעילות יותר, אלו תאוריות מסבירות באופן רחב יותר את טווח ההתנהגות האנושית, נורמלית ופתולוגית.

הדיון לגבי ממדי ההשפעה והתועלת נסב בכמה צירים : סוג, גישה מסבירה, ישירות, מיקוד ורובד השינוי המבוקש. אפרט:  א. סוג הטיפול: פרטני, זוגי, משפחתי, דיאדי (של צמד), קבוצתי או אישי. ב. התיאוריה המסבירה : טיפול בגישת יחסי אובייקט, התיחסותי, פרוידיאנית, ויניקוטיאנית, ביונית, קוהוטיאנית, ניאו-פרוידיאנית , משלבת או אחרת.מה מסביר ופועל יותר תיאוריות של קונפליקט או של חסך?  מעבר לכך קיימת שאלה של ג.  טיפול ישיר (מלים, שיח על הקשיים, הבעיות הכוחות), או עקיף (ביטוי דרך אומנות, משחק, תפקידים, בעזרת בעלי חיים וכן הלאה), ד. טיפול ממוקד (מוגדר מפגשים כמו בגישה דינמית קצרת מועד, או קוגניטיבית התנהגותית) אל מול טיפול פתוח (בו הטיפול מסתיים עם ההגעה לתחושת שינוי  ברווחה האישית באופן רחב יותר). נושא זה מעלה את שאלת רובד השינוי המבוקש, ה. שינוי המתמקד בהתנהגות, במחשבות ובאמונות, או ברובד הרגשי או מבני האישיות עצמה. כמובן שהחלוקות הללו סכמטיות ומלאכותיות במידה רבה. טיפול רגשי כמעט תמיד יוצר שינוי גם בצורת החשיבה והתפיסות ובהתנהגות בסופו של דבר. על פי רוב טיפול מגישה אחת, כמעט תמיד משלב רכיבים של גישות נוספות (ראו לדוגמא טיפול בילדים אחרי טראומה שעוברים יותר ויותר מגישה התנהגותית קוגניטיבית צרה, לגישות אקלקטיות המצרפות רכיבים דינמיים ונרטיביים בעבודתם). אולם כדי להבחין, ללמוד ולחקור חלקן של ההגדרות הללו הכרחי.
אנשים שיש להם מצוקה ומתלבטים אם לפנות לטיפול שואלים את עצמם בדרך כלל: האם טיפול פסיכולוגי יכול לעזור לי? ועד כמה? שאלות חשובות מתעוררות לגבי מה יוצר את ההשפעה בטיפול והאם השינוי המבוקש והמתרחש יתבטא בעידון הקיים או בשינוי רחב היקף. האם הצלחת הטיפול היא תוצאה של ההתאמה בין צרכי לגישת המטפל או הרגשת הכימיה והאמון שנוצרת בחדר והאם מרבית הסיוע אינו אלה תולדה של מצב בו אדם מקשיב וממוקד בנו כל כולו, כלומר המרכז הוא הקשר. השאלות החשובות הללו לגבי מה שיוצר את המרחב הביטוי, השינוי ו/או ההבראה גרמו לחוקרים רבים לנסות ולמפות את אחוזי ההשפעה של גורמים שונים: מוטיבציית המטופל, ניסיונו והכשרתו של המטפל, רמת האמון/הקשר/הכימיה שנותר, סוג הגישה הטיפולית ועוד. 

הצהרת ארגון הפסיכולוגים האמריקאי:
הסתדרות הפסיכולוגים האמריקאיים ה APA מובילה בתחום החשיבה המחקרית והתיאורטית סביב דיון בנושאים שונים. נושא יעילות הטיפול מעסיק כמובן פסיכולוגים מאז ומעולם. לממצאים בנושא זה השלכות רחבות היקף על פיתוח גישות וכלים מצד אחד ועל מידת הצורך להתאים אדם למטפל או לגישה מהצד האחר
בהקשר לשאלות אלה, יצאה הסתדרות הפסיכולוגיים האמריקאית בהכרזה מעניינת, אולי יוצאת דופן, באוגוסט 2012 בכותרת 'הכרה ביעילות הפסיכותרפיה'.. הצהרה זו מעניינת בכמה אספקטים.
ראשית מעצם קיומה כהכרזה מדעית רשמית וברת תוקף המצהירה באופן רשמי ומחייב כי לפסיכותרפיה מעל כל צל של ספק יש תמיכה אמפירית רחבה וגיבוי עצום של ממצאים בתומך ביעילותה.
שנית, היא מספקת הגדרות כלליות. ביניהם היא מגדירה את הפסיכותרפיה כשימוש מושכל ומכוון של שיטות קליניות ועמדות הנובעות מידע פסיכולוגי מבוסס לעזור לאנשים לשנות את ההתנהגות שלהם, הקוגניציה, העולם הרגשי ו/או מאפיינים אישיותיים בנתפסים בעיני המשתתף כרצויים. 
ההצהרה מתייחסת ליעילות של טיפול פסיכולוגי וטוענת, על בסיס אוסף מחקרים רחב מעשר השנים האחרונות, כי נמצא באופן חד משמעי כי פסיכותרפיה יעילה בטיפול במגוון רחב של קשיים.

ההצהרה "הואיל ופסיכותרפיה נבדקה במגוון של אוכלוסיות ונמצאה מועילה, מפחיתה הוצאות רפואיות, נמצאת בעלת אפקט מצטבר וברור במגוון עצום של מחקרים וזאת תוך כדי נגיעה באוכלוסיות ובתחומי חיים שונים. הואיל ויש גוף גדול של ראיות שפסיכותרפיה מפחיתה תחלואה ותמותה, עוזרת לתפקוד ולרווחה אישית, יעילה וחסכונית ומועדפת על ידי רוב המטופלים על פני טיפול תרופתי בבעיות רגשיות. הואיל והקשר בין גוף ונפש צובר אף הוא מגוון ראיות בתחום הרפואה ובכלל ובתחום זה ברורה השפעת הפסיכותרפיה על מצבים גופניים ותחלואה. ללא פסיכותרפיה אנשים בעלי הפרעות נפשיות שטופלו תרופתית אינם מחזיקים מעמד פעמים רבות בטיפול. הואיל ופסיכותרפיה נמצאה ונתמכה כמועילה במגוון של אולכלוסיות ומצבים נפשיים מגוונים. והואיל והמחקר תומך גם בכך שפסיכותרפיה יעילה לכלל האנשים כמו גם לבעלי  מגוון נכויות ומוגבליות. הואיל וכל הנקודות הללו שהוזכרו נלקחות בחשבון הוחלט שכפרקטיקת טיפול וריפוי ושירות מקצועי יש לראות בטיפול הפסיכולוגי כיעיל וחסכוני ביותר. לכן גם יש לכלול את הטיפול הפסיכולוגי כחלק משירותי מערכת הבריאות כפרקטיקה מבוססת ראיות.

לכן יש להגביר את המאמצים לחנך ולהסביר את יעלותה של הפסיכותרפיה, להגביר הכרה רשמית ומידת השימוש בה במערכת הבריאות, לעודד נתינת מענה לאוכלוסיות חלשות ולתמוך בהמשך מחקר ושילובו בפרקטיקה של הטיפול הפסיכותרפואיטי. "


בחזרה לשאלות הפונים, האם פסיכותרפיה מועילה? התשובה באחוזים ניכרים, לאורך מחקרים מצטברים באוכלוסיות ובמגוון מצבים, כן. 
עדין כמובן השאלה מי ומה הכי מתאים לי ולנושאים שמעסיקים אותי היום? היא שאלה שדיאלוג עם מומחה מנוסה ניתן להגיע לגביה לתשובה נכונה עבורך.
לקריאת הצהרת הסתדרות הפסיכולוגים האמריקאים המלאה בנוגע ליעילות הפסיכותרפיה – לחצו כאן