כיצד משפיע הסגר מבחינה פסיכולוגית על אנשים? - סקירת מאמר

כיצד משפיע הסגר מבחינה פסיכולוגית על אנשים?  מחקר סקירה שפורסם לאחרונה בכתב העת Lancet מעלה ממצאים מאד מעניינים 

הסקירה פורסמה כפוסט בתאריך 5/4/2020

במחקר The psychological impact of quarantine and how to reduce it: rapid review of the evidence   ניסו לבדוק את ההשפעות הפסיכולוגיות של סגר, על פי ניסיון עבר שהתרחש ברחבי העולם כולו. נסקרו אלפי מאמרים בנושא ונבחרו 24 מחקרים רלוונטיים. כך נסקרו למשל מחקרים על סגר של 9 ימים בטאיוואן על צוות בית חולים עקב היחשפות לנגיף הסארס. מחקרים קנדיים משנת 2004 על אוכלוסיות של 500 איש במקום אחד, 1500 בטרונטו ובמקומות נוספים שנחשד שנחשפו לסארס. מחקר אוסטרלי על אוכלוסיית בית ספר שנחשפה לזיהום בשנת 2013. מחקרים מהונג קונג, סין, ליבריה, דרום קוריאה. ביניהם 2300 בעלי סוסים שהוטל עליהם סגר עקב זיהום שהתפרץ אצל סוסים. המשותף לכולם סגרים שהוטלו על קבוצות, עקב חשש שהדבקות בנגיף.

המסקנות על ההשפעה הפסיכולוגית היו: במחקרים שבדקו אנשים בסגר בהשוואה לאוכלוסייה מקבילה נמצא כי אלו שהיו בסגר הראו יותר סימנים להפרעת לחץ, רמה גבוהה יותר סימני הפרעה פוסט טראומטית (PTSD) ברמות שונות ויותר סימני דיכאון.

כאשר בדקו תסמינים אצל הנמצאים בסגר, בפני עצמם, נמצאו סימנים שונים של מצוקה פסיכולוגית,  הפרעות רגשיות, דיכאון, מתח, מצב רוח נמוך, עצבנות, נדודי שינה, תסמינים פוסט-טראומטיים, כעס , תשישות רגשית, מצב רוח נמוך ועצבנות. ממצאי אחד המחקרים הראו כי סימני חרדה שהיו בזמן הסגר פחתו אחריו. מחקר אחר מצא סימנים הגברת צריכת אלכוהול, התנהגויות של תלות לאחר זמן רב. במחקר שבו בוצעה מעקב לאחר זמן אחרי הסגר, נמצאה עליה והתגברות בהתנהגויות של הימנעות.

המשתנים שהשפיעו על מידת ההשפעה היו: משך הסגר (הבחנה בין סגר שנמשך מתחת או מעל עשרה ימים), בעיות נפשיות קודמות, הסכנה לחשיפה לזיהום- להידבק או להדביק השפיעו מאד במהלך התקופה ופחתו לאחריה. שעמום ותסכול- ככל שאנשים מצאו תעסוקה ועניין פחת הסיכוי לנזק עקב הסגר. מידע לא מספק או מדויק- ככל שאנשים חוו כי המידע שקבלו היה לא מספק או לא מדויק הם חוו יותר סטרס.

משתנים שהשפיעו על מידת ההשפעה היו מידת ההפסד הכספי, הסטיגמה לגבי העיסוק. כך אנשים וצוותים שעיסוקם נתפס כמסוכן עשויים לשקול המשך עבודה אם לא תינתן לו חברתית משמעות חיובית (כפי שנעשתה בעבר עם לוחמי האש וכיום עם צוותי הרפואה שמקבלים אהדה ופירגון מהציבור) ועוד.

הכותבים מסכמים ומזהירים שיש לקחת את הדברים בזהירות. האוכלוסיות קטנות, לרוב ללא מחקרי אורך מלווים, והמצב הנוכחי אינו זהה כלל.  לדברי החוקרים כדי להבטיח שהסגר יהיה נסבל ככל האפשר עבור אנשים יש לנקוט מספר אמצעים: לספר לאנשים מה קורה ומדוע, להסביר כמה זמן זה יימשך, לספק פעילויות משמעותיות עבורם בזמן ההסגר, לספק תקשורת ברורה, להבטיח אספקה ​​בסיסית (כגון מזון, מים וציוד רפואי). לחזק את תחושת האלטרואיזם שאנשים צריכים, בצדק, להרגיש. גורמי הבריאות המופקדים על ביצוע הסגר, אשר מעצם הגדרתם הם בעבודה ובדרך כלל עם ביטחון תעסוקתי סבירים, צריכים לזכור גם שלא כולם נמצאים באותו מצב כמותם (ראו התייחסויות לאחרונה בתקשורת על ההבדל בין המובטלים לגורמי הבריאות שיוצאים בהצהרות לציבור). אם חווית ההסגר היא שלילית, תוצאות סקירה זו מצביעות על כך שיכולות להיות השלכות ארוכות טווח המשפיעות לא רק על האנשים בהסגר, אלא גם על מערכת ואנשי בריאות הציבור.

עד כאן המחקר. למטה מצורף הקישור, לקריאה ולהסקת מסקנות עצמאית.

לתפיסתי - צריך לזכור שהמחקר מתייחס לסגרים קצרים שנעשו על קבוצות, בעלות מכנה משותף (נחשד שנחשפו לסכנה). אין כאן התייחסות לאוכלוסיות, למדינות, לעובדה שהאיום הוא גלובלי. מעניין אם נעשה מחקר על השפעות פסיכולוגיות של סגר כללי שהיה לפני כמאה שנים בזמן ואחרי השפעת הספרדית (מבטיח לחפש...). בכל מקרה שאוכלוסייה נמצאת כולה באותו מצב, יתכן ויהיו השפעות שונות לסגר, כיוון שיש מטרה כללית לשמור על החברה. העובדה שככל שיארך הסגר, יתכנו אצל חלק מהציבור תסמינים שונים השפעות רגשיות שליליות מגוונות ובחלקן נמשכות, נראית צפויה וסבירה. לכך צריך להיערך מבחינת מערך תמיכה פסיכולוגית מתאימה.

למאמר המלא בכתב העת The Lancet‏

Brooks, S. K., Webster, R. K., Smith, L. E., Woodland, L., Wessely, S., Greenberg, N., & Rubin, G. J. (2020). The psychological impact of quarantine and how to reduce it: rapid review of the evidence. The Lancet.‏