טיפול דינמי בהורים ובהורות

הטיפול הדינמי בהורים נוצר מתוך צורך לתת מענה למצוקות של ההורים עצמם, גם כאשר הפנייה הראשונית הייתה בעקבות תסמין של הילד/ה. מטרת שיטה זו היא לסייע להורה לשפר את חוויית ההורות שלו/ה, ולעזור לה/לו לחולל שינוי, שכמובן עשוי להשפיע בהמשך על רבדים נוספים ביחסים במשפחה. מיקוד טיפולי זה מציב את ההורה ואת צרכיו במרכז, ולא רק כאמצעי לשיפור תסמיני אצל הילדים. אפשר לבצעו גם ללא עבודה ישירה עם הילד – לפעמים כמיקוד בפסיכותרפיה אינדיבידואלית – ולעיתים נכון לקיימו במקביל לפסיכותרפיה של הילד/ה.

הטיפול הדינמי בהורים מבוסס על תפיסה דינמית המשולבת עם עקרונות מגישות של טיפול משפחתי ומתיאוריית יחסי האובייקט. המאמר הנוכחי מרחיב את העבודות הקודמות שעסקו במיקוד בעבודה דינמית עם הורים מתוך שותפות־יצירה, בהן במאמר על הורות חסומה וממומשת (ישי ואורן, 2006); וכן בהבחנה שנערכה בין הדרכת הורים לבין טיפול בהורים, ובעקרונות העבודה של המודל (אורן, 2011; Oren, 2012). לפיכך, במאמר זה, מעבר להסבר של הרציונל שמאחורי הגישה, יתוארו באופן מעשי הקריטריונים לשימוש במודל; וכן עקרונות העבודה שלו ודרכי יישומו בפועל. נראה באילו מצבים הטיפול באמצעות המודל יכול להיות התערבות טיפולית מתאימה, ומהם הנושאים העיקריים והנקודות שבהם נשתמש כדי ליישם שיטה זו במעשה הטיפולי.

המאמר פורסם באתר פסיכולוגיה עברית. לקריאת המאמר המלא https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3950