ישנם אנשים לא מעטים הטוענים כי כל אדם זקוק או יכול להסתייע בטיפול פסיכולוגי. אינני תומך בטענה הזו באופן גורף. אמנם רוב האנשים יכולים ליהנות מהתפתחות שתנבע כתוצאה ממפגש משמעותי עם אדם אחר בתוך מרחב המאפשר התבוננות מכבדת ורצינית, אולם לא כל אדם רוצה בכך. יש בכך סיכון מבחינה רגשית. טיפול פסיכולוגי יש בו חשיפה, העלאת זיכרונות, זימון של רגשות לעתים כואבים, פתיחה של "פצעי עבר".
האם תהליך כזה ירפא? האם יועיל או רק יתסכל? האם יצור תקוותיות או יטפח תקוות שווא?
בפועל אנשים מגיעים לטיפול כי הם סובלים ממצוקה ספציפית שלא הצליחו להפטר ממנה בדרכים הרגילות (דיכאון, קושי ליצור קשר זוגי, חרדות, בעיות של פחדים, הימנעויות), יש אנשים שמגיעים לטיפול עקב מצוקה כללית נמשכת (תחושה של חוסר חיות, היתקעות, מעגלים של יחסים הרסניים וכן הלאה) וישנם אנשים שמגיעים עקב רצון לחיפוש. אצל האנשים הללו כלפי חוץ הכול בסדר. הם מתפקדים, אולי נחשבים על ידי הזולת מצליחים. יש להם עבודה, זוגיות, ילדים, חברים והם נראים בסדר גמור. אלה שבתוך תוכם אין הם חשים אושר, תוחלת או מטרה. הם מרגישים כאילו חייהם מופעלים משגרה, מהרגל, מדרישות התרבות או המשפחה וחסר להם דבר מה חשוב בחייהם. לעתים שבאים אנשים עם מצוקה כזו הם אומרים "אני לא מאושר", "אין לי מטרה ממשית לחיי" ולעתים הם באים באי נחת כללית. טיפול רגשי פסיכו דינמי בהוויה כזו של פונה, הוא מסע. מסע של חקר וגילוי, לתוך נבכי ההוויה והעבר, מתוך ניסיון להבין את משאלותיו, את דרכו ואת אותם כוחות שנחסמו או טרם באו לידי ביטוי באדם. מבחינה מסוימת אדם במצב כזה "אינו חייב" טיפול, אם מסתכלים על הפסיכולוגיה כמייצגת איזון ותפקוד, הרי שמדובר כמובן באנשים מתפקדים. אולם, הפסיכולוגיה הדינמית והאקזיסטצינאליסטית מכירות בכמיהתו של האדם לחיות חיים משמעותיים ושואפי מטרה. לכן זרמים אלו, אליהם אני שייך מבחינות רבות, יראו אדם במצב כזה, כשותף לתהליך טיפולי פתוח. כך שבעצם קיים סוג טיפול בו אדם מגיע עם מצוקה ממוקדת, כאב ברור ורוצה לפתור אותו וישנו מצב בו צריך יחד לגלות מה גורם לאומללות והאם וכיצד ניתן לשנותה.
ישנם אנשים שחייהם זורמים היטב. הם מרוצים ממהלך הדברים וכאשר הם נזקקים לעזרה יש להם דרכים מוכרות של התמודדות לבד, או עם חברים משמעותיים ומשפחה. אנשים אלו אינם זקוקים לטיפול פסיכולוגי. ישנם אנשים שמשלימים עם מועקות וכאבים רגשיים כאלה ואחרים, עם יחסים חלקיים, עם דפוסים שחוזרים על עצמם, עם קשיים. גם אנשים אלו אינם זקוקים כלל לטיפול פסיכולוגי. אנשים אחרים אינם מאמינים בקשר או ביכולת של מי שהוא לעזור להם.