אבחוני מעבר מהגן לבית הספר

 אבחוני מעבר מהגן לבית הספר


אבחון מעבר מהגן לבית הספר נקרא לעתים גם אבחון בשלות. אבחון זה שייך לסדרת מבחני המעבר (למשל מבחן הדלגה, מלשון דילוג, בין כיתות, מבחני מעבר למגמות ולהכוונה ועוד) הקיימים על רקע המסגרות החינוכיות השונות. אבחון המעבר ממסגרת הגן לבית הספר שונה מאבחוני המעבר האחרים כיון שמדובר במעבר בין מסגרות ולהורים החלטה זו לעתים קשה מאד.

מערכת החינוך כיום, קובעת נקודת ציון, גיל שש על פי תאריך הולדת ל' בכסלו (בדרך כלל סביב אמצע דצמבר) הוא הגיל הקובע. ילד צעיר יותר צריך אבחון מיוחד בכדי לעלות לבית הספר. אולם בפועל ילדי אוקטובר- נובמבר, בודאי בנים עבור אנשי הטיפול והחינוך נתפסים כצעירים. לאו דווקא בוגרים ובשלים לבית הספר.

הקריטריונים לשיקול זה רבים: בשלות רגשית, יכולת קוגניטיבית, יכולת ריכוז, הבנת הורות, מידת המשיכה למשחק/משיכה ללמידה ועוד ועוד. מעבר לאלה ישנם שיקולי סביבה, מה יכול להפיק בגן, לאיזה כתה ומורה מיועד, מי נשאר ומי עולה וכהנה וכהנה שיקולים. מעבר לכל השיקולים הללו ישנם את רגשות ההורים., מפחדים, בטוחים, מהססים, לא רגועים. רגשות שעשויים מאד לקבוע את מידת ההצלחה או אי הצלחת המעבר. למי שמעוניין לקרוא על עצם השיקולים למעבר לגן או השארה של שנה נוספת ישנו מידע רב ועשיר באתרי :השרות הפסיכולוגי שפי"נט, אתר הגיל הרך, אתר משרד החינוך אוח ועוד.

ברצוני להתעכב על התהליך ומתי הורה רצוי שיתעניין בו. כאשר גננת או פסיכולוג/ית הגן מעלים את שאלה או ספק לגבי מידת ההתאמה הנוכחית לבית הספר בסיס למחשבה נוספת סביב הנושא. כאשר הילד נראה להוט למשחק ואינו מביע עניין ללמוד, לשבת, אינו מסתכל באות הכתובה ומתרחק מעשיה אל שולחן, זהו כיון שני שמעורר שאלה. כאשר הורה חושש לילדו, בעיקר אם אין זה ילד ראשון ויש לו בסיס להשוואה. כאשר ההורה חושב שילדו אינו מוכן רגשית או תפקודית זוהי נקודת בסיס אחרת לעורר שאלות.
דיון של הורים לגבי אפשרות השארות או מעבר (מתיחסים לכך פעמים רבות בדימוי של "עליה" לבית הספר, דימוי שמלמד לא מעט על גישות הרקע) צריך ראשית לכל להתנהל עם הגננת ובינם לבין עצמם. הורה שמקשיב לספכיולוג/ית הגן ולאנשי מקצוע נוספים שמכירים את ילדו יכול לקבל הרחבה של המידע שיבסס את שיקוליו. אבל אם השאלות מתעוררות וספק מקנן, רצוי להתייעץ בפסיכולוג/ית הגן. אלה יעשו תהליך של שיח עם הגננת, תצפית בגן ואבחון קבוצתי או פרטני. בסופו יתנו את חוות דעתם ישירות להורה, או בישיבה משותפת עם הגננת. פסיכולוג/ית הגן הם האנשים המתאימים ביותר לאבחון כזה: הם מכירים את סביבת הילד, הגננת ובתיקווה את המערכת הבית ספרית אליה יכלכו בהמשך ילדי הגן.

מצד שני הם שייכים למערכת החינוך וישנם הורים שרוצים את ההתבלטות וההחלטה הללו להוציע לגורם חוץ גורם שאינו בקשר רב שנים עם הגננת והמערכת ויכול לתת להם חוות דעת חיצונית. במקרים כאלה פונים הורים לאבחון באופן פרטי. אבחון כזה כולל שיח עם הורים, מפגש עם הורים ועם הילד/ה, ואז אבחון. האבחון יכול להיות בשיח, משחק ודיאלוג עם הילד (מעין אבחון תהליכי בהזכרתי במקום אחר) והוא יכול לכלול מהלך יורת פורמלי. במהלך כזה, מעבר לשיחה או בקשה למילוי שאלון של הגננת וההורים, יערוך הפסיכולוג/ית לילד/ה אבחון שיכלול משחק, ציורים, וופסי (מבחן אינטלגנציה לגיל הרך)וחלקים שונים ממבחנים מסל"ג,משלים מסל"ג, קנט, או מבחנים אחרים שיתנו בסיס להבנה לגבי יכלותיו השונות של הילד מבחינת כשרי בסיס ללמידה בבית הספר. בקביל יערך שיח משמעותי עם ההורים לגבי תפיסתם את הילד, החוזקות והחולשות שהם רואים והחששות והמחשבות שלהם כלפי העברתו לבית הספר כעת.

אבחון של מעבר מסגרת טומן בחובו התיחסות למרכיבים רבים : רגשיים, קוגניטיביים, פיזיים, מוטבציוניים, אורגניים של הילד, שיקול של רגשות ההורים, המסגרת הקולטת, סביבת הילדים ועוד. בסיכמו של דבר תהליך כזה ניתן להתחיל לפעמים בים פורים לפסח, ולעתים ההתלבטות נמשכת לקיץ או לתחילת שנה (פחות רצוי). בכל מקרה ההורים צריכים להיות שלמים ככל הניתן עם החלטתם בסיומו, כדי שיוכלו להוביל את הילד לקבל את ההחלטה המתאימה למשפחה.

לסיום, הורים רבים חוששים להשאיר את הילד. לעתים הם חושבים עדיף ללכת עם ההחלטה השרירותית של הגיל, מאשר להציב מצב לילד בו ירגיש שעכבנו אותו בהמשך (כאשר יחגוג בחטיבה במקום בסיום יסודי, כאשר יהיה אולי גדול יותר גופנית כי הוא גדול יותר בגיל בהמשך, או כאשר יתגייס ראשון וגדול יותר עם הגיעם לצבא) ישנו הגיון רב בחשש זה. יחד עם זאת, בכל החלטה יש סיכון, והורים מובילים ומגדלים את ילדם, דרך המסגרות ואתגרי ההתפתחות בין וכה תוך כדי קבלת החלטות משמעותיות. אם הורה מתלבט התלבטות משמעותית לגבי השארה או העברת ילד למסגרת בית הספר, טוב יעשה אם יתן לו ולה, לה ולו, זמן מקום ואדם חיצוני נוסף, בכדי לנהל התלבטות רצינית, לפני ההחלטה. 

ד"ר דרור אורן © כל הזכויות שמורות 2010