סוגיות פסיכולוגיות וסוציולוגיות בנשירת מתבגרים מבית הספר

סוגיות בנשירת מתבגרים מבית הספר

ֿ
מחשבות לאיש החינוך ולהורה המודאג:
גורמי הנשירה :
לתלמידים נעדרים ונושרים יש בדרך כלל מאפיין אחד או יותר מהמאפיינים הבאים:  בעיות הסתגלות בבית הספר, בעיות אישיות, רמה סוציו אקונומית נמוכה, העדר תמיכה מהבית להיות חלק ממסגרת לימודית.
הסכנות בנשירה מגוונות וברורות. תלמיד נושר עלול להמשך לעתים לדפוס עברייני או לאי תפקוד. בחברה בה אנו חיים העדר 12 שנות לימוד הוא גורם בעל השפעה על אפשרויות עתידיות של תעסוקה. הנושר לעתים תכופות חש כשלון וזה יכול להשפיע חמורות על דימוי העצמי ועל יכולותיו להבא.

בדרך כלל היעדרויות וחיסורים מקדמים נשירה, אם כי יש נושרים ללא רקע העדרות.
כאשר המגמה המצערת היא ירידה בגיל.  
מה אומרים המחקרים בנושא ? טנזיר : הנושר הפוטנציאלי הוא בן 16-17, נכשל או מתוסכל בבית הספר, מאוכזב משיטות ההוראה, בעל הרגשה של חוסר שייכות. בן למשפחה מעוטת אמצעים או מעורערת. לעתים רוצה לעזוב / מצהיר לעצמו שרוצה לעזוב בכדי לעבוד. המחקר באילינוי, בין הסיבות צוין יחס שלילי לבית הספר, דחיה, ראית חוסר ערך בלימודים. אלן הוסיף כי פעמים רבות מופיעות סיבות של משברים בבית, מחלות, החרפות יחסים בין הורים.

ממחקרים אלו עולה - פעמים רבות ניתן לזהות את הנושרים הפוטנציאלים עוד מראש כבעל המאפיינים הבאים : תלמיד עם היסטורית כישלונות, משברים בבית, דחייה חברתית, יחוס חוסר חשיבות ללימודים.  כל אלה סימנים מקדימים אפשריים לנשירה פוטנציאלית.
במחקר של גליקשטין נשאלו נושרים / מורים / הורים על סיבות לנשירה. "כשלון בלימודים" היה גורם מרכזי (בין 25-35%, כאשר כל צד מאשים אחר).  במחקר אחר ציינו נושרים חוסר סיפוק מבית הספר. שנשאלו לאחר זמן רב דיווחו "תחושת הפליה ורדיפה בבית הספר".
במגזר הערבי בישראל עולה ממחקר על דיווחים של ילדים/הורים/מורים
הבנה חלקית מהבית פחות במשפחות פטריאכליות, פחות התענינות הורים בלימודים ועזרה, קשר חברתי פחות יותר לפי דיווחי הילדים עצמם, מעט השתתפות בפעילות בית הספר. סטריאוטיפ לאשה. תפיסת הסטטוס.
 
ניתן לחלק את הגורמים לנשירה אפשרית לשלושה מעגלים : קהילה ובית ספר, משפחה, יחיד

גורמי קהילה  

הנשירה שכיחה יותר בממדיה בעיר. שכיחה יותר באוכלוסיות עם אבטלה ועם מעורבות שירותים סוציאליים. סביבה המעודדת נשירה היא סביבה עבריינית, אשר בה הנורמות של המסגרת או הלימוד אינן הנורמות המקובלות.

מגורמי בית הספר


רמת המורים (קרל פרנקשטיין  - "אף לא אחד מהגורמים, הנחשבים בד"כ כבעלי משמעות לשפור ההישגים, אינו חשוב כמו גורם ההתאמה של שיטת ההוראה")
בית ספר הישגי במיוחד (ששואף לשמור על שמו)
מידת הפיקוח של ההנהלה
מדיניות בית הספר כלפי היעדרויות
קיום תוכניות מיוחדות לתלמידים עם צרכים מיוחדים
סטיגמה לגבי מסלול הלימוד
העדר שימוש נכון בשירותים טיפוליים
גרימת חויות שעמום, חוסר הישג, כשלונות קריאה עוד משנים מוקדמות
חוסר גילוי בעיות מוקדמות
דחית הילד החלש
תוכנית לימודים לא מותאמת לפרט
הבלטת קונפליקט עם שכבות אחרות
ריחוק גאוגרפי

משפחת התלמיד


- רמת התערבות : חוסר מעורבות, טיפוח, עניין ואכפתיות/יכולת
  מודעות לחיסורים, קשר עם בית הספר.
- חוסר יכולת השכלתית או של זמן, לטפח / לעזור.
  בעיות כלכליות הדורשות התגיסות בעבודה או בעזרה אינטנסיבית אחרי הצהרים.
- מסר נגד מערכת או של הפחתת חשיבות ללימודים
  אי התאמה בין מערכת ערכים של ההורים לזו של בית הספר (בכור)
- העברות בתי ספר רבות
- השכלת הורים נמוכה
- העדר תגובה הורית מותאמת ואמביולנטיות ולמרד של המתבגר (שובל)
 
גורמי היחיד -  כללי  
מין : בעיקר בנים. בקרב עולים נמצא כי תופעת הנשירה שווה בין המינים.
מוצא : יותר מארצות מהם היתה עליה בשנים הרלונטיות למחקר.
גיל : מתגלה מו' ועולה (יש לזכור כי יש נשירה סמויה בח' - ט' שבתי ספר לא מדווחים., תלמיד נעדר לאורך זמן והקב"ס יודע שנשר - עניין הקשר עם בית הספר!)
רמת משכל : אין הסכמה. כפי הנראה הישגים לימודיים נמוכים יותר בברור, אינטליגנציה לאו דווקא. יש בעלי אינטליגנציה גבוהה והתפלגות (אך כשלון בלימודים קיים בכל הקב. הנושרות כמעט)
בריאות : רמת בריאות נמוכה יותר.

גורמי היחיד - אישיות


יותר אצל ילדים היו מוגדרים בעבר כבעלי נוירוזות והפרעות אופי והיום יקבלו הגדרה של ילדים עם התחלת התפתחות הפרעות מבניות, ילדים עם קשיי הסתגלות, ילדים עם לקויות מורכבות שאינן זוכות למענה מתאים. ילדים הסובלים פוביית בית ספר,
הפרעות חברתיות, דימוי וערך עצמיים נמוכים, בעיית חוסר הסתגלות ותלמידים עם 
רמת שאיפה נמוכה ודחף הישג נמוך

"אני בין 16.5 ועד לא מזמן לא ידעתי לקרוא... הייתי בורח ומזלזל, היום אני חושב גם על העתיד"
"אני בת 12 ועלי לעשות את עבודות הבית. אמא חולה ואבא לא עובד כי הוא נכה, סימתי את הלימודים בכתה ז' בגלל המצב בבית".
"הפסקתי מסיבות אישיות שגרמו לי לא להיות מרוכז במה שקרה בכתה בכלל"
מתוך דברי תלמידי היל"ה (תוכנית מינהל החברה והנוער שיעודה תוכנית השלמה השלמת יסוד ולימודי השכלה לתלמידים שנשרו).

מהסיבות הפסיכולוגיות לנשירה 


בסיס אורגני שגורם שביה"ס מתקשר לתסכול :
לקויי למידה / הפרעה בקשב ובריכוז - 
כאשר אלו אינם מטופלים, מתפתחת הפרעה רגשית, והיסטוריה של כשלונות ותסכולים בבית הספר (לכן הבלבול בספרות עם תחום האינטליגנציה)

מניעים רגשיים המשפיעים על הלמידה :
דימוי וערך עצמיים ירודים.
רמת הישג נמוכה, רמת שאיפה לא מותאמת.
העדר כלי סוציאליזציה.
רצון עז בהשתייכות, והיגררות אחרי סביבה.

גורמי אישיות :

- משפחה עם בעית גבולות. משפחה עם מסרים אמביולנטים לגבי מסגרת. 
- משברים במשפחה : מחלות, אובדנים, גירושים - כאשר הילד ללא תמיכה.
- נער /ה העסוקים שאלות קיומיות שהמבוגרים סביבם אינם נותנים להם מענה.

אפשרויות להתערבות


ברמת בית הספר : 
קשר עם הנהלה וצוות טיפולי
אפשרות של התערבות מניעתית - דרך טיפול / אבחון / תוכנית יחודית
ברמת ההורים :
אבחון של הקושי הספציפי : חוסר כוחות, מוטיבציה שלילית, חוסר אמון במערכת, חוסר אמון בילד.
עזרה בהרחבת הראיה - מחוסר אונים לתקוה
ברמת הילד :
מה בבסיס הנשירה : 
האם חש טיפש ?   לא יכול ?  האם נכנע ללחץ חברתי מבחוץ? האם עסוק בדברים רגשיים משל עצמו ?

המפתח המרכזי, שאנשי החינוך והטיפול הם הגורם המרכזי בו, הוא יצירת קשר עם הנער - כגורם אמפאטי שאינו חובר ל ' מ ע ר כ ת'. ניסיון להבין מה עומד מאחורי החלטתו. א"כ ניסיון להרחיב ראייתו. לא כל אדם צעיר צריך או יכול להיות תלמיד. אבל אם יקבל הכוונה למצוא דרך, לא מתוך זעם, תסכול או חוסר אונים, הוא יכול לפתח עצמו כאדם מסתגל. הפספוס הוא כאשר  המערכת אינה מנסה להבין מה עומד באמת מאחורי ההתנהגות אלה מגיבה בדפוס נוקשה שגורם לתגובה השרדותית ולא מתפשרת. כאשר המסגרת נסוגה לרגע מהידוע ומוכנה לתהליך אמיתי  יצירת קשר ולאחריה ברור הגורמים המעכבים או החוסמים, היא תוכל ביתר הצלחה ליצר השמה מותאמת לתלמיד הנושר.

רשימת מקורות


אבו גוש סובחי, שי שמואל, מיעארי מחמוד (1977). נשירת תלמידים מבית הספר היסודי במגזר הערבי. דו"ח משרד החינוך, פרסום מס H / 625 / MM, ירושלים.

אמיר, מ., מקס, ד., אשכנזי, י. (1969). אי סדירות הביקור בבית הספר היסודי. מכון הנריאטה סאלד המרכז למחקר חינוכי ע"ש רות ברסלר. דו"ח מחקר מס' 135, פרסום מס' 482. ירושלים.

בכור סוניה (1981). נשירה מבית הספר המקצועי לטעוני טיפוח. הוגש כחלק מדרישות מאסטר, אוניברסיטת בר אילן, רמת גן.

בקר ברוריה (1987). 10 שנים לתוכנית השכלה לנוער מנותק בהוראה יחדנית - תוכנית היל"ה. הוצאת משרד החינוך והתרבות אגף הנוער.

דורון רינה ודנאי רחל (1974). הנשירה מהחינוך הטכנולוגי סיבותיה ותוצאותיה. הוצאת אורט ישראל.

שמש אילן (1987). הערכת השפעת תוכנית התערבות למניעת נשירה על רמת הסתגלותם של התלמידים, וסוגי בתי הספר התיכוניים בהם שובצו. הוגש כעבודת גמר לתואר מוסמך בעבודה סוציאלית. אוניברסיטת תל אביב.

דו"ח הועדה לאלטרנטיבות חינוכיות וטיפוליות לבני נוער שמחוץ למסגרות הלימוד וההכשרה. משרד החינוך והתרבות - המזכירות הפדגוגית - הועדה לחינוך על יסודי. תמוז תש"ם. 1980.
 

 

ד"ר דרור אורן © כל הזכויות שמורות 2010