על הכנת ילד והתכוננות הוריו לניתוח

על הכנת ילד והתכוננות הוריו לניתוח


להתכונן לניתוח, נקודות למחשבה שיסייעו לכם להכין את הילד לניתוח :
  • הסברים: יש ילדים שהסבר מפורט מאוד יעזור להם, ואילו יש כאלה שדווקא זקוקים להסבר כללי ופירוט המתמקד במה שיקרה לאחר הניתוח. 
  • תזמון: צריך להתחשב גם בתזמון ההודעה על דבר הניתוח. לפעמים הודעה מוקדמת מדי על הניתוח עלולה לעורר חרדה אצל הילד. 
  • אחרי הניתוח: במקרה של ניתוח המבוצע בהרדמה כללית - רצוי להתכונן לתהליך ההרדמה מראש, והכוונה כאן היא להורים ולילדים כאחד. כך, למשל, בשלב היציאה מהניתוח כשהילד חוזר בהדרגה לערות, התנהגותו יכולה לעורר חרדה בהורים, מכיוון שיכולים להופיע באופן זמני תופעות כמו דיבור לא ממוקד, בהלה, רעד, בכי, בלבול ועוד, וההורים צריכים להתכונן ולהיות מודעים לכך. 
  • שלווה וביטחון: כדאי שההורים ינסו להקרין לילד שלווה וביטחון, גם אם זה לא בהכרח משקף את המתחולל בתוכם. במקרה כזה, מסביר ד"ר כהן-כרם מניסיונו, גם הילדים די רגועים ולא חרדים והפרוצדורה עוברת בצורה קלה יותר. לעומת זאת הורים חרדים מאוד שאינם חוסכים זאת מילדיהם - החרדה משתקפת בהתנהגות הילדים ובדרך כלל הם בוכים יותר ולא משתפים פעולה.
נקודות אלו מבוססות על ראיון עם ד"ר דרור אורן, מנהל המכון לטיפול וייעוץ רגשי במרכז הקליני הבין-תחומי באוניברסיטת חיפה, שפורסם במגזין להיות משפחה פורסם כחלק מהמאמר : לנשום לרווחה - הסימפטומים, האבחון, הסיכונים ושיטות הטיפול בתופעת "השקד השלישי". וכן בקטגורית 'בריאות ילדים' באתר I FEEL

מעבר למופיע באותה כתבה ארחיב מספר נקודות נוספות  :

בדיקות מקדימות  -  כאשר אתם מגיעים לבדיקות מסוימות, לפגישה עם מרדים, או שיש לכם שאלות הבהרה, אני מציע - שקלו ברצינות לעשות זאת ללא הילד.  לעתים קרובות אנשי הצוות הרפואי, תוך ניסיונם לדייק בתהליך ומחובתם לספק מידע על סיכוניו, יציפו אתכם ההורים במידע, לעתים מידע סטטיסטי ("ישנו אחוז וחצי סיכוי לשיתוק בניתוחים אלה" חס וחלילה) שגם אם נמסר מטעמי ביטוח, עלול בהחלט לעורר חשש או אף בהלה. רצוי שהילד/ה שלכם לא יהיה בסיטואציה כזו ואם יקבל חלק ממידע זה, הדבר יעשה באופן מבוקר ומתווך. רצוי שתהיה פנויים לשאול בדיוק את אשר אתם רוצים לדעת וזאת עדיף לעשות שאתם המבוגרים לבדכם.  במידה ואין אפשרות לבצע שתי פגישות הכנה, אני ממליץ להגיע לבדיקה עם בן משפחה (אח/ות בוגרים, סב/תא) כדי שהם יוכלו לארח חברה מחוץ לחדר ליד, בזמן שאתם נשארים בחדר סגור לבד עם הרופאים.
הכנה עצמי מוקדמת  - נקודה נוספת. כיון שאתם כהורים יכולים להיות מתוחים וחרדים בעצמכם השתדלו להגיע עם רשימת שאלות אותה הכנתם בבית. הגיעו עם בת/בן הזוג, או עם חבר שיוכל לשמש אוזן נוספת שתשמע, תבין ותשאל את מה שדרוש לדעת.

ונקודה נוספת, מסירת מידע לילד - מסירת מידע לילד תלויה בגילו, אופיו, סקרנותו. הכלל הוא למסור מידע שיכול להועיל. אם הילד ירגע אם יבין בדיוק מה מבוצע והוא שואל, ספרו. אם הילד מתעניין בצ'ופרים שיקבל לאחר מכן ואיך נרדמים, התיחסו לנקודה זו.

ולסיום, מבט חשוב על עמדתכם אתם. עמדה רגשית אפשרית להורה טרם ניתוח - הורה המביא את ילדו לניתוח שאינו ניתוח חירום נמצא לעתים במצב לא קל נפשית, הוא מאשפז ילד, לעתים לפרוצדורה תחת הרדמה כללית, עבור משהו שעשוי להועיל, בטווח קצר או ארוך, אך סיכון בצידו. ההתנגשות בין החלק ההגיוני לחששות עצומה. אנחנו מלווים ילד בריא, כאשר המידע הרפואי הוא שתהיה בעיה אם לא ינותח (להורדת שקד שלישי, גידול עור, או אחד מיני מגוון פרוצדורות) אולם בפועל אנחנו לוקחים ילד שחיצונית אין קושי מיידי חריף, אל תוך סכנה. מצב זה מביא הורים רבים ללחץ ולמצוקה, טבעיים וצפויים. השיח בתוך הזוג, ההתיוועצות, ניתנת זמן הבשלה לתהליך כזה, יכולים להועיל להתמודדות הרגשית המורכבת הכרוכה במצב זה.

ד"ר דרור אורן © כל הזכויות שמורות 2010