טיפול בהבעה ויצירה בילדים בני העדה האתיופית

 שימוש ביצירה והבעה בטיפול בילדים בני העדה האתיופית

עולם של הבעה

אמנות אופפת את חיינו בכל תחום ומעשירה אותנו. עם השנים, האמנות מצאה את דרכה גם למערכת החינוכית-טיפולית

כתבת: רחל-גידי יאסו. צלם: אבי אייך

ליאורנדו דה וינצ'י, סנדרו בוטיצ'לי, מיכאלאנג'לו, ארנסט המינגווי, אגאתה כריסטי, וולפונג אמדיאוס מוצרט ולודוויג ואן בטהובן. מה משותף לשמות אלו? כולם יוצרים מוערכים, ששמם נחקק לנצח בהיסטוריה האנושית.
אמנות אופפת את חיינו כמעט בכל מקום; ציור, פיסול, מוזיקה, ספרות, תיאטרון, וגם קולנוע, צילום, קומיקס, וידאו, ואפילו שלטים ופרסומות. לאן שלא תפנה דרכנו, ניתקל בשיר חדש שיערוב לאוזנינו, בצילום שימשוך את עינינו, או ספר חדש שישבה את ליבנו. עם התפשטות האמנות כמעט לכל תחומי החיים, האמנות מצאה את דרכה גם למערכת החינוכית-טיפולית.
כבר מתחילת העיסוק בפסיכואנליזה האמנות נקשרה לפסיכותרפיה ובמשך השנים הפכה לאמצעי אבחון. ההנחה היא, שיצירת אמנות חושפת תכנים עמוקים ומשמעותיים באדם, שאינם באים לידי ביטוי בשיחה, ובאמצעותה ניתן לעקוף את מנגנוני ההגנה השכליים. זיגמונד פרויד, אבי הפסיכואנליזה, הניח כי סמלים ביצירה מייצגים משאלות, זיכרונות מודחקים ואת הנסתר ברצונותיו של האדם. קרל יונג, פסיכואנליטיקאי שהיה תלמידו, האמין כי יצירתיות היא דחף בסיסי של האדם, ולשם בריאותו הנפשית עליו לתת לה ביטוי. טיפול רגשי באמנות קיים באופנים שונים וביניהם פסיכודרמה, ביבליותרפיה (תרפיה באמצעות שימוש בסיפור, כתיבה וספרים), תרפיה במוזיקה, בתנועה ובאמנות.

בארץ פועלים מאות מטפלים באמנות, רבים מהם עובדים עם ילדים ונוער. "תרפיה באמנות היא תהליך טיפולי המבוסס על הבעה", אומר ד"ר דרור אורן, מנהל המכון לייעוץ וטיפול רגשי באוניברסיטת חיפה, "טיפול אמנותי מאפשר להגיע בצורה עקיפה אל הפנימיות. הרבה פעמים קשה לילד לומר מה הוא מרגיש, ובציור הוא מבטא את תחושותיו באופן עקיף. היצירה מאפשרת לבטא חוויות קשות, וכך גם להתמודד איתן ולרפאן".

השפעת האמנות על תפקודים קוגניטיביים (פעולות הנוגעות לרכישת ידע, עיבודו ויישומו), מבוטאת ב"אפקט מוצרט", ניסוי מפורסם, אם כי שנוי במחלוקת. בניסוי דווח שחשיפה קצרה ליצירות מוסיקאליות קלאסיות של מוצרט הביאה לשיפור קצר- מועד ביכולת החשיבה המרחבית, המסייעת לניתוח בעיות בתחום המתמטיקה, ארכיטקטורה, התמצאות במרחב, משחק שח-מט ועוד. בין התפקודים המושפעים מיכולת החשיבה המרחבית: קשב וריכוז, קואורדינציה, הסקת מסקנות וחשיבה מופשטת.

רוב המחקרים מצביעים על כך שבגילאים המוקדמים (0-6), בהם המוח נמצא בשיא ההתפתחות, לימוד מוסיקה מסייע לשיפור החשיבה המרחבית. גם השפעתה של תרפיה באמנות מסייעת לילד להשתמש ביכולותיו הקוגניטיביות בצורה טובה ביותר. כאשר הילד סובל מבעיה רגשית, גם במקרים בהם הוא מאוד חכם, הבעיה עשויה לפגוע בלימודיו. מקורן של בעיות אלו עשוי להיות בבית, בקונפליקט עם חבריו לכיתה, או בינו לבין עצמו. תרפיה באמנות משפיעה על פיתוח מודעות עצמית. הילד לומד להכיר את עצמו, את ייחודיותו ולהעריך את עצמו, וכך הוא יכול ללמוד ללא מעמסות נפשיות מיותרות.

לאחר מלחמת לבנון השנייה, במהלכה ספגה חיפה מאות טילים, החלה לפעול בעיר תכנית "שילובים", תכנית חומש, שמטרתה לקדם את שילוב בני הקהילה בעיר. מטעם הקהילה, התכנית מובלת על ידי אשת החינוך מולו ברהן. "בתחילת הדרך הגענו לבתי הספר ושאלנו את המורים מה לדעתם הכי חסר לילדים מהקהילה? כמעט כולם אמרו שמשהו בתחום התרפיות, כי התלמידים מתמודדים עם קשיים רגשיים ולאו דווקא לימודיים. רוב הארגונים שמסייעים לילדי הקהילה מתמקדים בסיוע לימודי", טוענת ברהן, "חלק מהתלמידים מגיעים משכונות בעייתיות, נוסף על בעיות שבאופן טבעי עולות במשפחות מהגרים כמו השוני בשפה ובתרבות. ההשפעה ניכרת על התלמידים".

הדגש על שימוש בכלים אומנותיים אמנם מבוסס על פלורליזם תרבותי, אך הוא נשען על יסודות ותפיסות מערביות. לדברי העוסקים בתראפיה באמנויות, הטיפול תורם למודעות ולביטחון העצמי של הילד ולביוטי הייחודיות שלו. השאלה המתבקשת היא האם הכלים והפרשנויות שתראפיה באמנות מציעה, מותאמים למטען התרבותי עימם מגיעים בני הקהילה והאם ניתן להופכם לרלוונטיים יותר?

למאמר עצמו